מבצע גרינברג-לא המקורי.
בבוקר יום חמישי התקשרתי לחיים והצעתי לו לרכב יחד בלטרון,חיים קפץ על העגלה אבל הזיז אותה ללהבים,אני זורם ,רוכבים וזה מה שחשוב,הצטרפו אלינו ,נתי ,יובל וירון שגם רצה לשלב הכנה מוקדמת למבצע גרינברג שיתקיים ביום שישי 25.1.2019 .
מבצע גרינברג הוא בעצם אירוע רכיבה לזכרו של דני גרינברג ז"ל,דני נהרג בתאריך 13.3.2016 בעת שרכב על אופניו בדרכו לעבודה ,דני יצא מביתו בכפר סבא ונפגע ממשאית אשר פגעה בו עם המראה ,נפצע באורח אנוש וזמן קצר אחר כך נפטר מפצעיו.
חבריו של דני יזמו את אירוע הרכיבה לזכרו.
באירוע ישנם שלושה מסלולים ,קצר כ-55 ק"מ, ארוך כ-80 ק"מ ובשנה הבאה בינואר 2019 יהיה גם ארוך באמת ...
נפגשנו במרכז המסחרי בפאתי הישוב להבים.
צפונית לבאר שבע, מול נופים מדבריים וליד קיבוץ להב, שוכנת המועצה המקומית להבים. מדובר ביישוב קטן ופסטוראלי אשר נחשב למועצה מקומית איכותית וחזקה ביותר. הדירוג החברתי-כלכלי של המועצה המקומית להבים עומד על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 9 מתוך 10. דהיינו, להבים ממוקמת בשורה הראשונה עם היישובים המוצלחים ביותר בישראל. קצב גידולה של האוכלוסייה בלהבים מרשים אף הוא. מדובר בשיעורי צמיחה של כ-3.4% בשנה. גם שיעורי הזכאות לבגרות בקרב ילדי ותלמידי להבים הינם מהגבוהים בישראל (74.5%). שכרם הממוצע של התושבים במועצה המקומית עומד על כ-13,500 ₪ לחודש, וזאת כאשר הממוצע הארצי ממוקם כ-6,000 ₪ נמוך יותר. תושבי להבים נהנים אפוא מאיכות חיים ואיכות סביבה ברמות הגבוהות ביותר בישראל. היישוב, אשר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1988, מהווה כיום בית עבור כ-6,000 תושבים. כל תושבי להבים מתגוררים בבתים צמודי קרקע עם גינות מטופחות המוסיפות אף הן לנוי ביישוב. מבחינת פרנסה, להבים מספקת לתושביה מגוון אפשרויות. ראשית, היישוב סמוך לכביש 6 (חוצה ישראל) ותושביו יכולים להגיע בקלות לצפון ולמרכז באמצעותו. כמו כן, לטובת התושבים הוקמה גם תחנת רכבת ממוזגת המהווה כלי תחבורה נהדר עבור תושבי המקום. להבים הינה מועצה מקומית אשר מציעה לתושביה את החבילה הישראלית המושלמת – נופים מדהימים, יישוב פסטוראלי, קהילה איכותית, תחבורה נוחה ואפשרויות תעסוקה. המועצה המקומית להבים פועלת רבות גם לטיפוח איכות הסביבה ביישוב. בין השאר, היא משתפת פעולה בפרויקטים מרשימים עם הקרן הקיימת לישראל. למשל, בפרויקט "יער מדינות גרמניה" הנמצא בסמוך למועצה המקומית. מדי שנה, ישראלים רבים מבקרים ביישוב להבים וזאת בכדי להתרשם ממרבדי הפריחה המאפיינים את האזור עם תחילת החורף.
מתוך אתר המועצה המקומית להבים.
רכבנו דרך שביל האופניים המקומי ,טיפסנו גבעה וגלשנו לערוץ רחב ,אחד מיובליו של נחל גרר.
נַחַל גְּרָר הוא יובלו הגדול ביותר של נחל הבשור הנמצא בשטח גרר, חלקו התיכון כלול בשמורת נחל גרר התיכון, וחלקו התחתון כלול בשמורת נחלי בוהו וגרר. חלקו העליון הוא אכזב, וכך גם חלקו התחתון. ויקיפדיה
טיפסנו במעלה הערוץ ללא שם חלפנו על פני חורשות של אלה ארץ ישראלית והגענו למרגלות "הקיר"הראשון.
עליה של פחות מ200 מטרים עם הפרש גבהים של כ-50 מטר בתוספת אופציה להתחפרות בערוצונים הקטנים שיצרו מי הנגר,טיפסנו מי ברכב מי ברגל והגנו למעלה חסרי נשימה,עצירה להחזיר נשימה ,נישנוש קצר וממשיכים.
סבבנו בסינגלים ודרכים רחבות בן חורשות האורנים שנטעה קק"ל וגלשנו אל חורבת אבו חף.
החורבה היא שטח פתוח המשתרע על כ-1,100 דונם, מוקף כמעט מכל צדדיו ביער קק"ל. בתקופה הביזנטית (המאות הרביעית עד השישית לספירה) שכן במקום יישוב נוצרי גדול. המילה חוף בערבית פירושה פחד. אגדה בדווית מקומית מספרת שבלילות יום חמישי משוטטות כאן רוחות המתים ואולי זה המקור לשם המקום. אגדה מקומית נוספת גורסת מביאה אותנו לימי מלחמת העולם הראשונה. על פי הסיפור, גובה מיסים מטעם השלטון העות'מאני הטמין בחורבה מטמון זהב בעת נסיגת הצבא הטורקי מפני הבריטים. הגובה אף ירה במלוויו לבל יגלו את סודו, שנשאר כמוס עד ימינו אלה...
כ-300 מ' ממזרח לרחבת החניה, מעט גבוה יותר, נחשפו שרידיהן של שתי כנסיות (אינן כלולות במסלול המחודש). אנחנו נתמקד בביקור בשביל הקצר שסימנה קק"ל לאחרונה וזכה לשם "שביל הזהב" (בראשית נובמבר פורחות חלמוניות במדרון שממערב לשביל). המסלול מעגלי ומסומן בצהוב. האתרים זכו לשלטי הסבר. ליד רחבת החניה נמצאת חצר מוקפת גדר אבנים. בחצר נמצאת חזית בנויה אבן ובה פתח המוביל למערה. זוהי מערה טבעית, שהורחבה בתקופה הביזנטית והוכשרה למגורים. החזית נבנתה כך שהיה אפשר לנעול אותה בדלת. בחצר נעשו מלאכות הבית – בישול, טחינה וכדומה. המערה שימשה למגורים וכמכלאת צאן עד קום המדינה. עדות לסגנון מגורים כזה נמצא בתנ"ך: "וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל ַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים" (שמואל א כד, ג).
כמה מטרים הלאה משם נמצאת גת גדולה. במקום זה דרכו על ענבים כדי להפיק מהם תירוש ולהתסיס אותו ליין. התירוש עבר ממשטח הדריכה דרך "צינור" חצוב בסלע אל בור איגום, שבו אספו את הנוזל היקר. מעבר לגת נמצאת המחצבה, שממנה חצבו אבנים בתקופה הביזנטית. המחצבה תחומה במעין חצר, שבה סיתתו את האבנים החצובות כדי להכשירן לבנייה.
גולת הכותרת של הביקור במקום הוא הקולומבריום (שובך יונים). מתקנים לגידול יונים נחצבו בדרך כלל בסלע. כאן, באופן נדיר, נמצאים שרידי מגדל עגול בנוי, שבדופנותיו נבנו גומחות רבות מאבן, גומחה לכל יונה. בתוך המגדל נבנו קירות ניצבים זה לזה, המחלקים את החלל העגול לארבעה מרחבים. הקירות מעניקים שטח לבניית גומחות נוספות. המגדל היה מקורה, כך שחיות טורפות לא יכלו לחדור אליו. היונים יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך פתחים צרים בגג או בחלקים העליונים של הקיר, שדרכם חדרו אור ואוויר. למבנה היה פתח מוגבה שהמגדלים עלו אליו בסולם. גידול יונים היה ענף כלכלי בשפלת יהודה בתקופה הביזנטית. יונים שימשו למאכל ולהקרבת קורבנות בטקסים פולחניים. אפשר לאכול גם את ביציהן ולזבל בהפרשותיהן את השדות.
מבצע גרינברג הוא בעצם אירוע רכיבה לזכרו של דני גרינברג ז"ל,דני נהרג בתאריך 13.3.2016 בעת שרכב על אופניו בדרכו לעבודה ,דני יצא מביתו בכפר סבא ונפגע ממשאית אשר פגעה בו עם המראה ,נפצע באורח אנוש וזמן קצר אחר כך נפטר מפצעיו.
חבריו של דני יזמו את אירוע הרכיבה לזכרו.
באירוע ישנם שלושה מסלולים ,קצר כ-55 ק"מ, ארוך כ-80 ק"מ ובשנה הבאה בינואר 2019 יהיה גם ארוך באמת ...
נפגשנו במרכז המסחרי בפאתי הישוב להבים.
צפונית לבאר שבע, מול נופים מדבריים וליד קיבוץ להב, שוכנת המועצה המקומית להבים. מדובר ביישוב קטן ופסטוראלי אשר נחשב למועצה מקומית איכותית וחזקה ביותר. הדירוג החברתי-כלכלי של המועצה המקומית להבים עומד על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על 9 מתוך 10. דהיינו, להבים ממוקמת בשורה הראשונה עם היישובים המוצלחים ביותר בישראל. קצב גידולה של האוכלוסייה בלהבים מרשים אף הוא. מדובר בשיעורי צמיחה של כ-3.4% בשנה. גם שיעורי הזכאות לבגרות בקרב ילדי ותלמידי להבים הינם מהגבוהים בישראל (74.5%). שכרם הממוצע של התושבים במועצה המקומית עומד על כ-13,500 ₪ לחודש, וזאת כאשר הממוצע הארצי ממוקם כ-6,000 ₪ נמוך יותר. תושבי להבים נהנים אפוא מאיכות חיים ואיכות סביבה ברמות הגבוהות ביותר בישראל. היישוב, אשר הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1988, מהווה כיום בית עבור כ-6,000 תושבים. כל תושבי להבים מתגוררים בבתים צמודי קרקע עם גינות מטופחות המוסיפות אף הן לנוי ביישוב. מבחינת פרנסה, להבים מספקת לתושביה מגוון אפשרויות. ראשית, היישוב סמוך לכביש 6 (חוצה ישראל) ותושביו יכולים להגיע בקלות לצפון ולמרכז באמצעותו. כמו כן, לטובת התושבים הוקמה גם תחנת רכבת ממוזגת המהווה כלי תחבורה נהדר עבור תושבי המקום. להבים הינה מועצה מקומית אשר מציעה לתושביה את החבילה הישראלית המושלמת – נופים מדהימים, יישוב פסטוראלי, קהילה איכותית, תחבורה נוחה ואפשרויות תעסוקה. המועצה המקומית להבים פועלת רבות גם לטיפוח איכות הסביבה ביישוב. בין השאר, היא משתפת פעולה בפרויקטים מרשימים עם הקרן הקיימת לישראל. למשל, בפרויקט "יער מדינות גרמניה" הנמצא בסמוך למועצה המקומית. מדי שנה, ישראלים רבים מבקרים ביישוב להבים וזאת בכדי להתרשם ממרבדי הפריחה המאפיינים את האזור עם תחילת החורף.
מתוך אתר המועצה המקומית להבים.
רכבנו דרך שביל האופניים המקומי ,טיפסנו גבעה וגלשנו לערוץ רחב ,אחד מיובליו של נחל גרר.
נַחַל גְּרָר הוא יובלו הגדול ביותר של נחל הבשור הנמצא בשטח גרר, חלקו התיכון כלול בשמורת נחל גרר התיכון, וחלקו התחתון כלול בשמורת נחלי בוהו וגרר. חלקו העליון הוא אכזב, וכך גם חלקו התחתון. ויקיפדיה
טיפסנו במעלה הערוץ ללא שם חלפנו על פני חורשות של אלה ארץ ישראלית והגענו למרגלות "הקיר"הראשון.
עליה של פחות מ200 מטרים עם הפרש גבהים של כ-50 מטר בתוספת אופציה להתחפרות בערוצונים הקטנים שיצרו מי הנגר,טיפסנו מי ברכב מי ברגל והגנו למעלה חסרי נשימה,עצירה להחזיר נשימה ,נישנוש קצר וממשיכים.
סבבנו בסינגלים ודרכים רחבות בן חורשות האורנים שנטעה קק"ל וגלשנו אל חורבת אבו חף.
 |
| סיום העליה והמשך רכיבה בין חורשות האורנים |
 |
| חורבת אבו חף. |
כ-300 מ' ממזרח לרחבת החניה, מעט גבוה יותר, נחשפו שרידיהן של שתי כנסיות (אינן כלולות במסלול המחודש). אנחנו נתמקד בביקור בשביל הקצר שסימנה קק"ל לאחרונה וזכה לשם "שביל הזהב" (בראשית נובמבר פורחות חלמוניות במדרון שממערב לשביל). המסלול מעגלי ומסומן בצהוב. האתרים זכו לשלטי הסבר. ליד רחבת החניה נמצאת חצר מוקפת גדר אבנים. בחצר נמצאת חזית בנויה אבן ובה פתח המוביל למערה. זוהי מערה טבעית, שהורחבה בתקופה הביזנטית והוכשרה למגורים. החזית נבנתה כך שהיה אפשר לנעול אותה בדלת. בחצר נעשו מלאכות הבית – בישול, טחינה וכדומה. המערה שימשה למגורים וכמכלאת צאן עד קום המדינה. עדות לסגנון מגורים כזה נמצא בתנ"ך: "וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל ַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים" (שמואל א כד, ג).
כמה מטרים הלאה משם נמצאת גת גדולה. במקום זה דרכו על ענבים כדי להפיק מהם תירוש ולהתסיס אותו ליין. התירוש עבר ממשטח הדריכה דרך "צינור" חצוב בסלע אל בור איגום, שבו אספו את הנוזל היקר. מעבר לגת נמצאת המחצבה, שממנה חצבו אבנים בתקופה הביזנטית. המחצבה תחומה במעין חצר, שבה סיתתו את האבנים החצובות כדי להכשירן לבנייה.
גולת הכותרת של הביקור במקום הוא הקולומבריום (שובך יונים). מתקנים לגידול יונים נחצבו בדרך כלל בסלע. כאן, באופן נדיר, נמצאים שרידי מגדל עגול בנוי, שבדופנותיו נבנו גומחות רבות מאבן, גומחה לכל יונה. בתוך המגדל נבנו קירות ניצבים זה לזה, המחלקים את החלל העגול לארבעה מרחבים. הקירות מעניקים שטח לבניית גומחות נוספות. המגדל היה מקורה, כך שחיות טורפות לא יכלו לחדור אליו. היונים יכלו לצאת מהשובך ולחזור אליו דרך פתחים צרים בגג או בחלקים העליונים של הקיר, שדרכם חדרו אור ואוויר. למבנה היה פתח מוגבה שהמגדלים עלו אליו בסולם. גידול יונים היה ענף כלכלי בשפלת יהודה בתקופה הביזנטית. יונים שימשו למאכל ולהקרבת קורבנות בטקסים פולחניים. אפשר לאכול גם את ביציהן ולזבל בהפרשותיהן את השדות.
http://www.eyarok.org.il/trip.aspx?id=259,אתר קק"ל ,e ירוק.
גלשנו מהגבעה לנחל תלה וחברנו לסינגל אלון ,חלפנו גבוה מעל קיבוץ להב ,המשכנו בסינגל רימון ,חצינו את כביש 358 ועצרנו להפסקה בתחנת הדלק בפאתי היישוב כרמית.
כרמית הוא ישוב קהילתי הנבנה בימים אלו בצפון הנגב. בכרמית, השוכנת סמוך למיתר, במרחק רבע שעה מבאר שבע. נכון להיום שווקו כל המגרשים המוצאים ואינו ידוע מתי יחל שיווק נוסף. כרמית מוקם הודות לשיתוף פעולה הדוק בין מוסדות וארגונים רבים ביניהם נמנים קק"ל ישראל, קק"ל ארה"ב, הסוכנות היהודית, משרד הבינוי והשיכון,המשרד לפיתוח הנגב והגליל,ותנועת אור להתיישבות בנגב ובגליל.
קהילת כרמית מושתתת על רבגוניות המשלבת ישראלים, עולים ותושבים חוזרים, חילוניים ודתיים. מאות משפחות כבר שותפות בקהילת כרמית, ואליהן מצטרפות כעת מאות משפחות חדשות, אשר עתידות יחד לקבוע את ביתן בישוב החדש. השלב הראשון יכלול 470 משפחות, כשהישוב עתיד להתפתח לכדי 2,500 משפחות שייהנו מאיכות חיים וקהילה מצוינת.
קהילת כרמית מושתתת על רבגוניות המשלבת ישראלים, עולים ותושבים חוזרים, חילוניים ודתיים. מאות משפחות כבר שותפות בקהילת כרמית, ואליהן מצטרפות כעת מאות משפחות חדשות, אשר עתידות יחד לקבוע את ביתן בישוב החדש. השלב הראשון יכלול 470 משפחות, כשהישוב עתיד להתפתח לכדי 2,500 משפחות שייהנו מאיכות חיים וקהילה מצוינת.
הישוב כרמית ממוקם מצפון-מערב לצומת שוקת, בין הישוב מיתר ליער כרמים, על גבעות הצופות למרחבי הנגב. מיקומו המרכזי של הישוב, על אם הדרך בצומת הכבישים 60 ו-31, מרחק דקות נסיעה מהחיבור לכביש 6 ולתחנת הרכבת בלהבים, נמצא במרחק של דקות ספורות ממרכזי תעסוקה ראשיים ומבטיח נגישות גבוהה לירושלים, לגוש דן, לבאר שבע ולשאר ישובי הנגב.
ההורים: בני גרעין "להב" – בוגרי גדודי "להבות" של תנועת השומר הצעיר: מרחובות, פתח-תקווה וקריית-חיים ובני חברת הנוער "מבקיעים" ילידי הונגריה. במהלך השנים הצטרפו ללהב כחברים בוגרי תשע השלמות תנועתיות ושתי חברות נוער.
הישוב כרמית מוקם הודות לשיתוף פעולה הדוק בין מוסדות רבים וארגונים מובילים ברחבי העולם: קק"ל ישראל, קק"ל ארה"ב, המועצה המקומית מיתר, נפש בנפש, הסוכנות היהודית, משרד הבינוי והשיכון, מינהל מקרקעי ישראל, המשרד לפיתוח הנגב והגליל, משרד העלייה והקליטה ותורמים פרטיים שונים.
מתחנת הדלק שוב טיפסנו אל גבעות להד ,עוד קצת ירידות והגענו אל "קיר" נוסף ,אמנם קצר אבל משופע במדרגות סלע ,תוך כדי טיפוס חצינו את סינגל סנסנה,רכבנו בסינגל לא מוכר שירון שניווט רצה להכיר אבל מכיוון שלא היה לנו מושג לאן הוא מוביל "חתכנו"חזרה לכיוון המסלול שלנו וטיפסנו אל צומת השבילים, כאן ערכנו דיון אם ממשיכים לארוך או לקצר ,מערכת השיקולים בשעת בוקר מאוחרת כללה בעיקר את החשש מהחום המעיק.
 |
| עושים חושבים... |
 |
| מפת המסלול חלק 1 |
החלטנו לרכב במסלול הקצר והמשכנו לישוב סנסנה ,גם למלא מים וגם כי המסלול חולף בישוב ,התקשנו למצוא ברז מים ,אבל תושבת המקום הכניסה אותנו לחצרה ,מילאנו מים וילדיה גם כיבדו אותנו בתאנים היישר מהעץ,תודה לכם.
 |
| סנסנה |
סנסנה הינו יישוב קהילתי דתי במועצה האזורית הר חברון הפותח את שעריו לחברים המאמינים בציונות הדתית ובערכים של יהדות וסולידאריות חברתית. היישוב נמצא בצפון הנגב ובמרחק של כ-20 ק"מ מבאר שבע...
סנסנה שוכנת בצפון הנגב ופועלת במתכונת של יישוב קהילתי-דתי. היישוב שייך למועצה האזורית הר חברון. סנסנה הוקמה בשנת 1997 בתור היאחזות נח"ל וקבוצת הקבע הראשונה הגיעה למקום באפריל 1999 (ביום העצמאות ה-51 של מדינת ישראל). היישוב אוזרח בפברואר 2000 על ידי תנועת אור (תנועה אשר עוסקת בפיתוח הגליל והנגב).
מקור השם נמצא הן במגילת שיר השירים בפסוק: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו", והן בשמה של עיר מקראית משבט יהודה אשר שכנה באזור ושמה סנסנה. צוות שרים בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט בשנת 2012 לפעול להסדרת מעמדה של סנסנה באופן סופי וגמור.
הקהילה בסנסנה הינה קהילה משפחתית - חמה ומגובשת - אשר מנחים אותה אידיאליים השאובים ממשנתה של הציונית הדתית והחלוציות הארצישראלית. באתר המועצה האזורית הר חברון מתוארים ערכיה של סנסנה באופן הבא – תרבות, חברה, חינוך, התיישבות וביטחון. כמו כן, היישוב שוכן לצד יער אורנים עוצר נשימה ומהווה מוקד משיכה לחובבי טבע, מטיילי "שביל ישראל", רוכבי אופניים ותיירים נוספים. במקום הוקמה טיילת מרשימה לזכרם של חללי צה"ל הקשורים למשפחות בני היישוב. הטיילת הינה למעשה פארק ענק המשתרע על כ-30 דונמים ובו מאות שבילים, פינות חמד ועצי פרי.
סנסנה שוכנת בצפון הנגב ופועלת במתכונת של יישוב קהילתי-דתי. היישוב שייך למועצה האזורית הר חברון. סנסנה הוקמה בשנת 1997 בתור היאחזות נח"ל וקבוצת הקבע הראשונה הגיעה למקום באפריל 1999 (ביום העצמאות ה-51 של מדינת ישראל). היישוב אוזרח בפברואר 2000 על ידי תנועת אור (תנועה אשר עוסקת בפיתוח הגליל והנגב).
מקור השם נמצא הן במגילת שיר השירים בפסוק: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו", והן בשמה של עיר מקראית משבט יהודה אשר שכנה באזור ושמה סנסנה. צוות שרים בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט בשנת 2012 לפעול להסדרת מעמדה של סנסנה באופן סופי וגמור.
הקהילה בסנסנה הינה קהילה משפחתית - חמה ומגובשת - אשר מנחים אותה אידיאליים השאובים ממשנתה של הציונית הדתית והחלוציות הארצישראלית. באתר המועצה האזורית הר חברון מתוארים ערכיה של סנסנה באופן הבא – תרבות, חברה, חינוך, התיישבות וביטחון. כמו כן, היישוב שוכן לצד יער אורנים עוצר נשימה ומהווה מוקד משיכה לחובבי טבע, מטיילי "שביל ישראל", רוכבי אופניים ותיירים נוספים. במקום הוקמה טיילת מרשימה לזכרם של חללי צה"ל הקשורים למשפחות בני היישוב. הטיילת הינה למעשה פארק ענק המשתרע על כ-30 דונמים ובו מאות שבילים, פינות חמד ועצי פרי.
קליטה
כאמור, סנסנה הינו ישוב קהילתי בעל אופי דתי. מדובר ביישוב קרוואנים אשר פותח את שעריו למצטרפים חדשים על בסיס פנייה ומקום פנוי. הקבלה ליישוב עוברת דרך רכז הקליטה. כמו כן, תהליך הקליטה מורכב גם מפגישות, אירוח, שתי שבתות ביקור, ומבחנים חיצוניים של פילת.
כאמור, סנסנה הינו ישוב קהילתי בעל אופי דתי. מדובר ביישוב קרוואנים אשר פותח את שעריו למצטרפים חדשים על בסיס פנייה ומקום פנוי. הקבלה ליישוב עוברת דרך רכז הקליטה. כמו כן, תהליך הקליטה מורכב גם מפגישות, אירוח, שתי שבתות ביקור, ומבחנים חיצוניים של פילת.
אחרי שמילאנו מים ,עשינו סיבוב קצר במסלול הפאמטרק המקומי ורכבנו כדי למצוא את הסינגל היורד,לפני הירידה צפינו אל גדר ההפרדה .
 |
| גדר ההפרדה |
את גדר או את חומת ההפרדה החלו לבנות בשנת 2002 ,מטרתה להוות מיכשול ולמנוע חדירה בלתי רצויה של פלשתינאים תושבי יהודה ושומרון ושל מחבלים אל ריכוזי אוכלוסיה ישראלים.
יגענו ומצאנו...עלינו על סינגל אלון ופשוט גלשנו למטה רוב הזמן,סיבובים,קפיצות ,ומעט טיפוסים ,הרבה צל ומעט שמש .
 |
| איזה כיף...מצאנו את הכניסה לסינגל |
חלפנו על פני קיבוץ להב .
ברוכים הבאים לאתר של קיבוץ להב!
תעודת זהות - קיבוץ להב, קיבוץ ישראלי י"ח, מיסודה של תנועת "השומר הצעיר" תאריך הלידה: 7/8/1952
המיקום: בלב השפלה הגבוהה, בגובה 470 מ' מעל פני הים, למרגלות "תל-חליף" (אשר זוהה בעבר כ"צקלג"), 20 ק"מ צפונית מזרחית לבאר שבע. מיקום הקיבוץ נקבע ע"י המוסדות המיישבים במגמה ליישב את הנגב המזרחי, לעבד את השדות לאורך הגבול, ולחסום את מעבר המסתננים בין הר-חברון לרצועת עזה.
מזג האוויר: כמויות המשקעים (290 מ"מ בממוצע רב שנתי) חושפות אותנו להרבה שנות בצורת, אך אנו נהנים ממזג אוויר נהדר, יבש וקריר, ואפילו משלג היורד כאן מעת לעת.
חצינו כתם ירוק ,שדות קיבוץ להב הקפנו את הקיבוץ .
 |
| שדה תירס |
 |
| שדה בלהב |
חצינו את נחל ציקלג המשכנו בסינגל והגענו אל באר תלה.
 |
| באר תלה. |
 |
| מפת המסלול חלק 2 |
מהבאר עלינו עליה קצרה ורכבנו במקביל לכביש 6 והשתלבנו בכביש המוביל חזרה ללהבים,כאן השלמנו כ60 ק"מ וכ1160 מטר טיפוס.
תגובות
הוסף רשומת תגובה