מקטע שביל צופה כנרת מצמח לנהריים וחזרה לצמח.

   

קטע הרכיבה מתאים למתחילים ,יש בו עליה אחת קצרה בלבד ,שאר השבילים נוחים לרכיבה, אורך הקטע כ- 20 ק"מ.

מילוי מים – נהריים ,צמח.

המסלול אינו רכיב בימי גשם ולאחריהם עקב הבוץ.

מחנים את הרכב במתחם צמח ,מצטיידים בכל הדרוש –קסדה ,מים וכלי תיקון.

ממתחם צמח פונים לשער היציאה האחורי המוביל לדגניה ב', בכניסה לקיבוץ פונים ימינה ורוכבים כשהגדר מלווה אותנו מימין, בפינה הדרום מערבית פונים ימינה ויוצאים מהקיבוץ,

דגניה ב' נוסד בשנת 1920 וקרוי כאחיו הבכור ע"ש חמשת מיני הדגן של ארץ ישראל.

פונים מזרחה בירידה תלולה מעט כשצינור מלווה אותנו מימין

בסוף הירידה נהר הירדן מצד ימין, ממשיכים לאורכו בצמוד אליו או בדרך הרכב עד סכר אלומות.

סכר אלומות הוא סכר עפר שנבנה כדי להפריד בן המים הטובים מצפון לו לבן המים הפחות טובים שמדרום לו ,מי המוביל המלוח ומי שפכים מטוהרים.

כיום מוזרמים מים מהירדן "הצפוני " וביחד עם המים המטוהרים ממתקן הטיהור נוצרת זרימה המקנה חיים חדשים גם לקטע הירדן הדרומי.

אחרי סכר אלומות פונים שמאלה ודרומה על שביל רחב וכבוש היטב ופוגשים בסימון שלנו, הסימון של שביל צופה כינרת.

שביל צופה כינרת הוא שביל המקיף את הכינרת דרך ההרים הצופים אליה (להבדיל מסובב כינרת שהתוואי שלו צמוד לחוף)וסימונו הוא ים כינרת ואופניים עם חץ לכיוון התנועה.

לרוב הסימונים מופיעים על גבי אבני בזלת.

רוכבים דרומה עד לגשר אירי ומיד אחריו פונים שמאלה עם הסימון ,אחרי שחוצים מנע בקר נראה את הירדן ,השביל מתעקל ימינה לאורך הירדן ואנו נמשיך איתו עד גשר נחום.

גשר נחום במקורו היה גשר עץ שנבנה לצורך מעבר עדר הצאן של בית זרע וכלים חקלאיים לצד המערבי של הירדן.

הגשר נבנה ביום אחד בלבד ביום שבת 12.11. 1949 .

הגשר נקרא ע"ש נחום סלע רועה הצאן של בית זרע שהיה בן מתכנני ובוני הגשר.

בשנה האחרונה שוקם הגשר.

עם הסימון חולפים על גשר נחום (לא חוצים אותו)כשהירדן מלווה אותנו משמאל עד לשרידי טחנת קמח ומעלינו מתנשא תל עובדיה.

נפתול הירדן בקרבת עובדיה

תל עובדיה נחשב לאחד האתרים הקדומים בעולם והוא בעל חשיבות עולמית להבנת תהליכי התפתחות האדם.

בחפירות התגלו עצמות אדם ובע"ח וכן כלים מהקדומים שנמצאו בעולם.

ממשיכים דרומה ועם הסימון כמובן פונים שמאלה לפני תחנת הכוח של מנחמיה עד לירדן ומתעקלים ימינה ודרומה.

בקטע זה של הירדן הזרימה בד"כ איטית והמים רדודים ולכן אפשר לצפות כאן בשפע של עופות שמוצאים את מזונם על גדות הירדן ובתוכם כמו אנפות, תמירונים, ליבניות גדולות וקטנות ,לבן חזה ועוד מיני עופות בהתאם לעונה.

בתוך המים אפשר להבחין בדגי שפמנון ענקיים ומן היונקים בנוטריות השוחות לפעמים עם גוריהן הקטנים.

אפיק הירדן.

הנוטריה היא מין מכרסם גדול הניזון מצמחי מים וצמחי גדות ,היא מצוידת בקרומי שחיה ברגליה האחוריות והיא שחיינית מצוינת.

היא הובאה לארץ כדי להשתמש בפרוותה ,אך עקב תנאי מזג האוויר ואיכות המים הפרווה לא צלחה לתעשיית הפרוות ולכן חלק מן הנוטריות שוחררו או ברחו והתרבו במקווי מים שונים ובבריכות דגים שם הן חופרות את המאורות שלהן בגדות הבריכה ובכך גורמות נזק לבריכות ולמגדלי הדגים.

ממשיכים דרומה במורד הירדן ,חולפים תחת צינור גדול וכשחולפים על פני בית בטון קטן בוחרים בשביל המתעקל שמאלה עם הירדן לפי הסימון שלנו.

שימו לב! בעונות מסוימות ניראה כאילו השביל ממשיך ישר לכן שימו לב לסימון.

אחרי העיקול גדות הירדן הופכות להיות יצוקות בטון ,זוהי תעלת האפס שהיא חלק ממפעל החשמל של נהריים.

מלפנים  נבחין בגשר ,זהו הגשר שאיתו חוצה כביש 90 את הירדן ואנו נעבור מתחתיו.

הגשר של כביש 90

כביש 90 הוא הכביש הארוך במדינה ,תחילתו במעבר טאבה ,המשכו דרך הערבה, ים המלח, בקעת הירדן ,עמק הירדן ,עמק החולה עד מטולה.

סה"כ 478.7 ק"מ.

יוצאים מתחת לגשר ובכביש אספלט משובש פונים שמאלה חוצים גשר נוסף מעל תעלת הבטון ועוברים דרך מעבר צר בגדר ופונים ימינה עם הסימון שלנו וחוברים לכביש המערכת כשמצד ימין מלווה אותנו תעלת הבטון וגדר המערכת ,הגבול שלנו עם ממלכת ירדן.

בצד שמאל אפשר להבחין בקירות מאבן חול ובתוכם חפורים עשרות קיני שרקרקים.

שרקרק הוא עוף צבעוני שעקב צבעיו העזים מעדיף לקנן במחילות אותן הוא חופר במצוקי סלע הגיר או אבן החול .

הוא שייך לקבוצת המקיצים וככזה הוא נמצא בישראל רק בקיץ ואז גם מקנן.

מזונו הוא דבורים וצרעות בעיקר אותן הוא אוכל לאחר שהסיר מהן את העוקץ, והוא מגוון גם בלטאות קטנות ובצפרדעים.

אתר הקינון של השרקרקים

קצת הלאה נפגוש בשני קרונות רכבת ומיד לאחריהם אנחנו באתר נהריים.

באתר נהריים תוכלו למלא מים, לנשנש במזנון וכמובן לסייר באתר עם או בלי מדריך.

הכניסה לתעלת האפס

תצפית למערכת הסכרים

באתר נהריים ,מפגש שני הנהרות הירדן והירמוך הקים פנחס רוטנברג את מפעל החשמל ההידרואלקטרי ,הוא קיבל זיכיון לניצול מי הירדן והירמוך לטובת הפקת החשמל.

בנית המפעל החלה בשנת 1927 ובשנת 1932 החל המפעל לספק חשמל  עד 15.5.1948 עת נכבש המקום ע"י הצבא העיראקי במלחמת העצמאות.

במקום ישנה גם גבעת הבנות לזכר שבע בנות שנרצחו במקום ע"י חייל ירדני כששהו במקום בטיול של בית הספר שלהן ב - 13.3.1997 .

לאחר הביקור בנהריים ממשיכים עם הסימון כשגדר המערכת חולפים על פני מכולה לבנה ואחרי רכיבה קצרה אנו עוזבים את כביש המערכת ופונים שמאלה במגמת עליה.

עלייה עליה ... אבל היא קצרה והיא גם העלייה היחידה בטיול.

מי שממש קשה לו יורד והולך קצת ... לא נורא.

בסיום העלייה הסימון מפנה אותנו ישר צפונה ,אבל אני ממליץ לפנות שמאלה לרכיבת הלוך חזור של כמאה מטרים לכל כיוון לתצפית כוכבה.

בנוסף לסיפור נהריים תוכלו לצפות על מפעל החשמל מלמעלה וגם רחוק יותר אל עמק הירדן ,הרי הגליל ,רמת הגולן והרי הגלעד בתחום הממלכה הירדנית.

חוזרים חזרה לדרך עם הסימון חולפים על מחסן ישן ובין מטעי תמרים ,הכביש המשובש מתפתל ימינה ,חולף על פניה שמאלה וממשיך ישר צפונה עם הסימון עד לאנדרטה שם פונים ימינה.

מטעי התמרים לפני הגדיד

האנדרטה הזו היא בעצם שרידים של עגלת בננות

בצהרי יום ה-8 לפברואר 1968 עלתה עגלת הבננות על מוקש וארבעה מחברי המשק שהיו עליה נהרגו ,חנן לרנר ,יהודה חלק ,חיים מוצרי והמתנדב גרהרד קלר.

שרידי עגלת הבננות

פונים ימינה מזרחה ,חולפים על מטעי בננות ושדות פלחה ,על פני לול מתפתלים עם הכביש יחד עם הסימון עד לתצפית אבנר.

מצפה אבנר לזכרו של אבנר אלתר בן קיבוץ אשדות יעקב איחוד שנפל באסון המסוקים בפברואר 1997 .

מהמצפה אפשר לראות את הרי גלעד וממלכת ירדן.

ממצפה אבנר ממשיכים צפונה כשהאקוודוקט –תעלת ההשקיה מלווה אותנו ,פוגשים בבריכת אגירה הצמודה לאשדות יעקב מאוחד,

פינת חמד ליד המים עם הרבה צל ושלווה.

האקוודוקט

מהבריכה ממשיכים עם הסימון על הכביש המתפתל בעיקר בן מטעי הבננות אבל גם אבוקדו ושדות פלחה עד לשער הכניסה לקיבוץ מסדה, כאן פונים שמאלה ומגיעים לצומת .

שימו לב!!! כאן אנו עוזבים את הסימון של שביל צופה כינרת.

פונים שמאלה מערבה ורוכבים על שביל האופניים בצידו הצפוני של הכביש ,כלומר הכביש  משמאל  לנו .

ממשיכים עד לצומת כביש הגישה לשער הגולן ומסדה עם כביש 90 ,כ-100 מטרים לפני הצומת חוצים את כביש הגישה דרומה במעבר החציה לכיוון השער של מתחם המבנים ממול.

נכנסים בשער פונים ימינה בשביל בטון להולכי רגל ויורדים למעבר התת קרקעי מתחת לכביש 90 ,פונים ימינה וביציאה שוב ימינה ומתחברים לשביל האופניים הצמוד לקיבוץ אפיקים,כאן יש שילוט שלנו של צופה כינרת ,אנחנו לא מתייחסים אליו!

על שביל האופניים רוכבים צפונה ,חוצים בזהירות את כביש הגישה לקיבוץ בית זרע וממשיכים צפונה עד לצמח שם השארנו את הרכב.