ערבה ערבה עד אין קץ...או בעצם עד אילת.
כמעט 180 ק"מ של אספלט צרוב שמש מובילים מצומת הערבה אל אילת או יותר נכון אל מעבר הגבול טאבה.
בדרך שטח שיפוט של מ.א ערבה תיכונה,חמישה מושבים שמתפרנסים מחקלאות ועוד שני ישובים קהילתיים.
כ3000 תושבים על 1.5 מליון דונם...שטח לא חסר,אבל בכל זאת גם במאה ה21 יש בעיה להביא לכאן עוד משפחות,אין מים.
מערבה לצומת עיר אובות שוכנת תמר המקראית,תל ארכיאולוגי בן 5 שכבות,לידו נובע מעיין חצבה,עין חוסוב,במקום גם חווה חקלאית שהקים במקום יהודי משיחי אמריקאי בשם שמחה פרלמוטור שקרא למקום עיר אובות.
בכניסה לעין חצבה נמצאת תחנת מחקר ופיתוח,המקום משמש כמרכז מבקרים ובעיקר כתחנה לפיתוח ענפי חקלאות ושיטות גידול עבור חקלאי הערבה,כל הפיתוח והמחקר נעשים כמובן תוך התמודדות עם מים לא איכותיים ובמכסות מצומצמות .
בדרך שטח שיפוט של מ.א ערבה תיכונה,חמישה מושבים שמתפרנסים מחקלאות ועוד שני ישובים קהילתיים.
כ3000 תושבים על 1.5 מליון דונם...שטח לא חסר,אבל בכל זאת גם במאה ה21 יש בעיה להביא לכאן עוד משפחות,אין מים.
מערבה לצומת עיר אובות שוכנת תמר המקראית,תל ארכיאולוגי בן 5 שכבות,לידו נובע מעיין חצבה,עין חוסוב,במקום גם חווה חקלאית שהקים במקום יהודי משיחי אמריקאי בשם שמחה פרלמוטור שקרא למקום עיר אובות.
תחנת יאיר
תחנת הניסויים יאיר נקראת ע"ש יאיר גוראון ז"ל, ממקימי מו"פ ערבה ומנהלו הראשון. התחנה שהוקמה בשנת 1991 ממוקמת ליד כביש הערבה (כביש 90), סמוך לצומת חצבה, בית ספר שדה חצבה.
קדמו לתחנת יאיר חלקות ניסוי שפעלו בערבה התיכונה בעין יהב (משק עודד יפה בשנות ה-70) וחצבה (משק דני מיכאלי בסוף שנות ה-80). תחנת יאיר הוקמה על רקע הגידול המהיר בשטח בתי הצמיחה בערבה בסוף שנות ה-80. התנאים הייחודיים השוררים בערבה, קרינה גבוהה במשך רוב חודשי השנה, טמפרטורות יום גבוהות וטמפרטורות לילה נמוכות יחד עם הרצון להרחיב את עונת הגידול מעבר לעונת חקלאות החורף המסורתית שהייתה נהוגה בערבה, הצריכו מחקר ופיתוח, ייצור ידע ופרוטוקולי גידול ייחודים לבתי צמיחה.
עם הקמתה כללה התחנה 9 בתי גידול ששימשו לניסויי זנים, השקייה ודישון. בהמשך, בשלב ב' (1994) הוקמו 12 בתי צמיחה נוספים המשמשים לניסויי אקלים, חימום וצינון.
הרכב "אוכלוסיית" הגידולים הדיירים במבני התחנה הינו ראי של חלוקת הגידולים בערבה התיכונה, ירקות ופרחים. עם הרחבת שטח גידול הפלפל באה מגמה זו לביטוי גם בשטח התחנה.
בין הנושאים הנבדקים היום בתחנה נמצאים פיתוח תשתיות גידול אלטרנטיביות, השקייה ודישון, הגנת הצומח, אקלים במבני גידול ואגרוטכניקת גידול.
עם השנים נוספו בתחנה אגפים נוספים:
הרכב "אוכלוסיית" הגידולים הדיירים במבני התחנה הינו ראי של חלוקת הגידולים בערבה התיכונה, ירקות ופרחים. עם הרחבת שטח גידול הפלפל באה מגמה זו לביטוי גם בשטח התחנה.
בין הנושאים הנבדקים היום בתחנה נמצאים פיתוח תשתיות גידול אלטרנטיביות, השקייה ודישון, הגנת הצומח, אקלים במבני גידול ואגרוטכניקת גידול.
עם השנים נוספו בתחנה אגפים נוספים:
- חקלאות מים (Aquaculture). מרכז המשמש היום למחקר ופיתוח בנושא דגי נוי, הינו המשך של תחנת הניסויים בחקלאות מים שפעלה בעין יהב בנושא גידול דגי מאכל ואצות.
- מטעים. במסגרת חיפוש חלופות לגידול הירקות האינטנסיביים, נשתלו באגף זה כרם וגידולי מטע שונים בשטח פתוח ומבנים.
- צמחי מרפא. נבדק הפוטנציאל של צמחי מדבר שונים לשמש כמקור לחומרי רפואה.
תחנת יאיר מהווה מרכז לאזור הערבה כולה מכיכר סדום ועד הערבה הדרומית בנושא הפצת ידע חקלאי. באולם הכינוסים בתחנה מתקיימים ימי עיון, סיכומי עונה ופגישות רבות בנושאים מקצועיים.
מדי שנה מקיים מו"פ ערבה בתחנת יאיר אירוע "יום פתוח". ביום זה הנערך באופן מסורתי מעל 25 שנה בשבוע ט"ו בשבט, פוקדים את תחנת יאיר עשרות אלפי מבקרים מכל קצוות הארץ ומבקרים רבים מחו"ל, לראות ולהתרשם מזנים גידולים טכנולוגיה מתקדמת ושיטות חדשות בחקלאות האינטנסיבית. במסגרת היום פתוח מתקיימת תערוכה הגדולה בהיקפה בארץ, בה משתתפים מאות חברות מסחריות.
מדי שנה מקיים מו"פ ערבה בתחנת יאיר אירוע "יום פתוח". ביום זה הנערך באופן מסורתי מעל 25 שנה בשבוע ט"ו בשבט, פוקדים את תחנת יאיר עשרות אלפי מבקרים מכל קצוות הארץ ומבקרים רבים מחו"ל, לראות ולהתרשם מזנים גידולים טכנולוגיה מתקדמת ושיטות חדשות בחקלאות האינטנסיבית. במסגרת היום פתוח מתקיימת תערוכה הגדולה בהיקפה בארץ, בה משתתפים מאות חברות מסחריות.
בשטח תחנת יאיר פועל משנת 2010 מרכז מבקרים ע"י ויידור הפתוח לקהל הרחב כל ימות השנה. במרכז המבקרים תצוגה קבועה המתארת את נושא הקרקע והמים בערבה התיכונה וניתנים הסברים על החקלאות בערבה.
עדכון: מאי 2017
agri.arava.co.il/about/yair-station
לפני שעזבנו את האיזור בדרך דרומה "קפצנו לסיור קצר בדרך השלום בקטע שבן מושב עידן לחצבה.
אילת היא אחד המקומות החשובים בעולם עבור הציפורים הנודדות. הגשר היבשתי היחיד המחבר את אירופה, אסיה ואפריקה הוא גם צוואר בקבוק המשרת מאות מיליונים של ציפורים נודדות. יתרה מכך, הציפורים הנוחתות באילת מתכוננות לאחת המשימות המאתגרות ביותר בחייהן – חציית מדבר הסהרה. הפיתוח המואץ של אזור אילת פגע קשה בבית הגידול העשיר – המלחה, שהיוותה "תחנת תדלוק" אחרונה בהחלט לפני המדבר עבור ציפורים אלו. עבודתנו העיקרית בפארק הצפרות היא לחדש את מקור המזון החשוב הזה עבור הציפורים הנודדות ולבצע מחקר שידע לכוון אותנו כיצד לשמור עליהן בצורה הטובה ביותר.
המשכנו אל קניון שחורת המורכב מערב רב של סלעים מגילאים והרכבים שונים,סלעים בשלל צבעים וצורות.
לאחר הביקור בקניון שחורת בקרנו במצפה התת ימי באילת ,מפגש מרשים עם דיירי ים סוף.
לא רחוק מהמצפה הוקם גם ריף הדולפינים המספק למבקרים חוויה מרגיעה,בריף חיים ארבעה דולפינים ובחוף בנוסף למבקרים חיים חתולים,תרנגולות,טווסים ועוד דיירי קבע.
בבוקר יום חמישי ,היום הרביעי והאחרון לשהותנו באילת יצאנו צפונה לפארק תמנע.
בכניסה ממוקם מרכז המבקרים שבו אפשר להתדעכן על הפעילויות בפארק ויש הרבה...
החל ממסלולים רגליים,מסלולי אופניים ומסלולי נסיעה עם קטעי הליכה קצרים ותצפיות .
אחד הדברים שנקשר בקשר הכי חזק לתמנע הוא הפקת הנחושת,בתמנע נמצאה והופקה נחושת כבר כ-1500 שנה טרום התקופה "הרשמית" ,התקופה הכלכוליתית.
סיגי הנחושת נאספו תחילה מפני השטח אך בהמשך נאספו מתוך מכרות שכרו אנשי האיזור,גם שיטת הכריה הלכה והשתכללה עם השנים.
במרפסת התצפית מעל הפטריה המפורסמת שיחזרו את תהליך הפקת הנחושת,כשחצבו מספיק עופרת נחושת ,בעזרת 50 ק"ג פחמים היו מלהיטים את תנור החרס המצופה אבנים לטמפרטורה של כ-1200 מעלות,אז היו מוסיפים אליו 5ק"ג עופרת נחושת ועוד ק"ג פלוקס על מנת להוריד את טמפרטורת ההתכה ולהקל על הפרדת הנחושת.
בתום כעשר שעות של בעירה שבמהלכה הוסיפו פחמים והלהיטו את התנור באמצעות מפוחים ,נוקבה דופן התנור קצת מעל גובה הנחושת המותכת ומתחת למפלס הסיגים ושאריות הפחמים ואלו זרמו החוצה,הנחושת שנשארה בתנור התקררה והתמצקה ולאחר מכן הוצאה ככיכר של נחושת נקיה במשקל של 1 ק"ג.
את הכיכרות היו מתיכים בהמשך והופכים אותם למטילים המקובלים בעולם המסחר של אז.
הפקת הנחושת פסקה בשלב מסוים כנראה עקב העדר תנאים מתאימים ,אולי מחסור בעצים,במים,או מסיבות אחרות.
http://www.parktimna.co.il/
בסביבה כמובן אתרים נוספים המתאימים למגוון הגילאים והרצונות של כל מטייל.
מרכז המבקרים של יוטבתה.
שמורת החי בר.
הטיילות והחופים של אילת.
שמורת האלמוגים.
מסלולי הליכה כמו הר שחמון,הר צפחות,עין נטפים ועוד ...ארוכים וקצרים.
ולסיום...יש חיים באילת והסביבה.
המשכנו דרומה לעין עברונה,שמורת עין עברונה שמשה כחווה החקלאית ששטחה היה כ-2000 דונמים,המים סופקו מבארות שרשרת שנקראו פוגרות,הפוגרות פותחו בפרס במאה השישית לפנה"ס לצורך השקיה באיזורים מדבריים.
פוּגַארַה (בערבית: فغرة (פע'רת), בתרגום לעברית: באר שרשרת) היא כינוי למערכת של הולכת מים והשקיה ממפלס מי התהום אל פני השטח לצורכי חקלאות. מקורה של השיטה בממלכת פרס של המאה השישית לפני הספירה. טכנולוגיה זו יצרה מקור מים יציב שניתן להשען עליו לצורכי התיישבות אדם ולצורכי השקיה מהעת העתיקה ועד ימינו באזורים בעלי אקלים מדברי.
העקרון המונח ביסוד מערכת הפוגארות הוא קידוח אנכי בקרקע, המגיע אל מפלס מי-התהום, שם נתפסים המים ומוּלַכִים במנהרה אופקית, תת-קרקעית, בשיפוע מתון אל יעד המרוחק מנקודת הקידוח. לרוב ימוקמו הפוגארות בפיתחן של מניפות סחף. לאורך המנהרה נחפרו פירים רבים לשם אוורור המים, לשם הוצאת חומר המרוחק מנקודת הקידוח, וכן למטרות עבודות אחזקה וביקורת על כמות המים ומפלסם. בישראל מוכרים כמה אתרי פוגארות ארכאולוגיים בבקעת הירדן ובערבה התיכונה והדרומית.
(ויקיפדיה)
בקרבת הפוגרות נמצאות גם בריכות המלח של אילת,למעשה אלו הן בריכות שהמים אליהן נשאבות מים סוף,בבריכות אלו משקיעים את הגבס ואז מעבירים את המים נטולי הגבס לבריכות אחרות שם יאדו אותם עד להפקת המלח.
את הבריכות הללו מאכלסים סרטני ארטניה סלינה ,סרטן שקוף החביב על הפלמינגו המגיע לאיזור בנדידת החורף שלו.
לרוע מזלו של הסרטן ולשמחתו של הפלמינגו ישנה תולעת טפילה הגורמת לארטניה להצבע בצבע כתום ,המקל על הפלמינגו למצוא אותו ולאוכלו.
את שמורת עברונה פקדה בדצמבר 2015 דליפת נפט מצינור קצא"א שזכתה לשם אסון עברונה.
במחקר שנעשה 4 שנים לאחר הדליפה נמצאו ממצאים לא מעודדים בלשון המעטה.
https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.6786165
למחרת בבוקר עלינו דרך כביש 12 לפסגת הר יואש המתנשאת לגובה של 734 מטר מעל פני הים.
ממצפור הר יואש תצפית 360 מעלות אל אילת,הרי אילת,וגבול מצרים,ביננו לבן מצרים הוקמה גדר מסיבית ומשוכללת כנגד אירגוני ג'יהאד למינהם העלולים לפעול מתוך מצרים,ובכלל נראה לפי המצדיות של הצבא המצרי שמה שמטריד אותם זה צרות מבית ולא צרות מהצד הישראלי.
ירדנו מהר יואש והמשכנו אל הקניון האדום בנחל שני,שכבות שכבות של אבני חול וסלעי משקע ימיים מסודרות אחת מעל השניה בשלל צבעים.
בערוץ גדלים עצי שיטה,יפרוק ,זוגן אדום ועוד צמחים שמצאו להם שיטה איך לגדול במדבר למרות תמאי מזג האוויר הלא קלים ומיעוט המים.
הלאה משם בבקעת עובדה עצרנו ליד חלוקי נחל משובצים בקרקע בדמות של בע"ח,מקדש הנמרים נקרא המקום.
המקום נתגלה בסקר שנערך לקראת פינוי סיני,במהלך הסקר נעשו פעלו למציאת שדה תעופה תחליפי לזה שהיה בסיני ותוך פעולות אלו נתגלה המקדש.
בשיטוט בדיונות החול הבחנו בעקבות בע"ח שחלפו בחול ,גללי פראים והמון שחאוריות שנעו בזריזות מפתיעה על החול החם.
המשכנו אל כביש 40 כדי לחזור אל יוטבתה,חלפנו על פני קיבוץ נאות סמדר וננוה חריף.
עצרנו לביקור קצר במיצד יוטבתה שכנראה הגן על עין רדיאן ומשם שבנו לאילת.
את בוקר היום השלישי פתחנו בפארק הצפרות באילת.
אילת היא גשר יבשתי בין אפריקה,אסיה ואירופה ולכן מהווה ציר נדידה עבור ציפורים ממינים שונים הנודדות דרך היבשה ולא דרך הים.
אילת היא אחד המקומות החשובים בעולם עבור הציפורים הנודדות. הגשר היבשתי היחיד המחבר את אירופה, אסיה ואפריקה הוא גם צוואר בקבוק המשרת מאות מיליונים של ציפורים נודדות. יתרה מכך, הציפורים הנוחתות באילת מתכוננות לאחת המשימות המאתגרות ביותר בחייהן – חציית מדבר הסהרה. הפיתוח המואץ של אזור אילת פגע קשה בבית הגידול העשיר – המלחה, שהיוותה "תחנת תדלוק" אחרונה בהחלט לפני המדבר עבור ציפורים אלו. עבודתנו העיקרית בפארק הצפרות היא לחדש את מקור המזון החשוב הזה עבור הציפורים הנודדות ולבצע מחקר שידע לכוון אותנו כיצד לשמור עליהן בצורה הטובה ביותר.
http://www.eilatbirds.com/
באילת קניון זה לא רק מרכז קניות. בזמן שעשרות אלפי ישראלים יציפו בסוכות את קניון "מול הים" וסביבתו באילת, אנחנו מציעים לכם קניון יפה יותר, רגוע יותר, עמוס הרבה פחות, ללא קניות (אלא אם יגיע הגזלן לפתח הנחל) אבל עם הרבה טבע וצבע. כל זאת ועוד בטיול מעגלי או הלוך-חזור בקניון נחל שחורת, החותר בסלעי הגרניט הכהים במפגש בין הרי אילת לערבה.
רק 10 ק"מ צפונה מאילת - ואתם חוזרים בזמן הגיאולוגי כ-500 מיליון שנה, אל סלעי היסוד הקשים והכהים בהם חתרו המים קניון צר ועמוק שכשמו כן הוא. בשביל האקשן לילדים יצר הטבע מספר מדרגות סלע עליהן מתגברים במאמץ קל ובעזרת ההורים.
מטפסים בקניון (צילומים: בית ספר שדה אילת)
תעודת זהות
דרגת קושי: קל עד בינוני, מתאים למשפחות חובבות הליכה. ניתן ללכת גם עם ילדים קטנים במעלה הקניון ככל שהם יכולים ולחזור באותה הדרך, כאשר בירידה בקניון מגלים דברים אחרים.
אורך: מסלול מעגלי - כ-4 ק"מ, מסלול הלוך-חזור – 3-2 ק"מ.
איך להגיע: נסיעה מאילת צפונה בכביש הערבה. מצפון לאבן ק"מ 20, ליד חורשה קטנה, פונים מערבה לדרך טובה מסומנת בכחול המתפצלת לאחר 2.5 ק"מ במזלג הדרכים שמאלה עם סימון ירוק וישר כ-4 ק"מ עד פתח הקניון.
מפת טיולים וסימון שבילים: מס' 20 - הרי אילת
יוצאים לדרך
עם הסימון הירוק נלך בעלייה מתונה בקניון גרניט שחור ובדרך נתגבר על שני מפלים יבשים המהווים אתגר קל. בסך הכל כ-1,200 מ' עד סופו של הקניון. השיח השולט שנראה בקניון הוא הצלף הסחוסי, אחיו המדברי הבהיר יותר והקוצני פחות של הצלף הקוצני. שימו לב לכושרו המדהים לגדול בסדקים בסלע ולמצוץ מהסלע כל טיפת לחות אפשרית.
סלעי הגרניט בהם חתור הסלע הם סלעי יסוד שנוצרו כאשר המַגְמָה ברותחת במעמקי האדמה החלה לעלות לאט לאט ותוך כדי התקררה לאט והתגבשה לגבישים. בהתאם למהירות העלייה וההתקררות משתנה גודל וסוג הגבישים בין הסלעים. הצבעים השולטים בגבישים הם שחור, אדום וורוד. אלו סלעים קשים ולכן השטפונות המועטים יצרו בהם קניון צר. ברגע שנצא מסלעי הגרניט אל סלעי המשקע הבהירים והרכים יותר נראה איך הנחל נהיה רחב יותר ומבחינת ההליכה מעניין פחות.
המים חרצו את השביל. קניון שחורת
בנקודה זו בקיר הימני של הערוץ נראה "חגיגה" צבעונית של סלעי חרסית חומה או צבעונית עם עורקים לבנים של גבס. ילדים שאוהבים להתלכלך יכולים לקחת גוש חרסית, להרטיב במעט מים ולפסל בו כאילו זה גוש חימר. מכאן ניתן לחזור בקניון או לעלות ימינה עם הסימון האדום. כ-200 מ' עלייה בו ואנחנו באוכף הצופה לערבה והרי אדום ומשם עוד 1 ק"מ עד המפגש עם שביל ישראל והסימון השחור, בו נפנה ימינה ונלך 700 מ' בירידה קלה עד הרכב.
זהירות, נמרים!
סימון מפגש השבילים הנ"ל הוא על גבי סלע גדול ובולט. מעט אחריו חפשו גל אבנים מלבני "לא טבעי". אם תמצאו אותו דמיינו
מחזה מדברי מיוחד שהתרחש כאן ובמקומות נוספים במדבר לפני שהגיעו אליו החיים המודרניים. הבדואים שבנו את המלכודת קשרו בתוכה גדי או טלה רעב שקרא בקול רם. הנמר שמע אותו מרחוק ונכנס פנימה לבדוק אם מחכה לו ארוחת בשר טלה משובחת. כניסתו למלכודת הפעילה מנגנון שהפיל את האבן על פתח היציאה. שאגות התסכול של הנמר קראו לבדואים, שהרגו אותו בחניתות והתפארו בפרוותו.לא רחוק מהמצפה הוקם גם ריף הדולפינים המספק למבקרים חוויה מרגיעה,בריף חיים ארבעה דולפינים ובחוף בנוסף למבקרים חיים חתולים,תרנגולות,טווסים ועוד דיירי קבע.
בכניסה ממוקם מרכז המבקרים שבו אפשר להתדעכן על הפעילויות בפארק ויש הרבה...
החל ממסלולים רגליים,מסלולי אופניים ומסלולי נסיעה עם קטעי הליכה קצרים ותצפיות .
אחד הדברים שנקשר בקשר הכי חזק לתמנע הוא הפקת הנחושת,בתמנע נמצאה והופקה נחושת כבר כ-1500 שנה טרום התקופה "הרשמית" ,התקופה הכלכוליתית.
סיגי הנחושת נאספו תחילה מפני השטח אך בהמשך נאספו מתוך מכרות שכרו אנשי האיזור,גם שיטת הכריה הלכה והשתכללה עם השנים.
בתום כעשר שעות של בעירה שבמהלכה הוסיפו פחמים והלהיטו את התנור באמצעות מפוחים ,נוקבה דופן התנור קצת מעל גובה הנחושת המותכת ומתחת למפלס הסיגים ושאריות הפחמים ואלו זרמו החוצה,הנחושת שנשארה בתנור התקררה והתמצקה ולאחר מכן הוצאה ככיכר של נחושת נקיה במשקל של 1 ק"ג.
את הכיכרות היו מתיכים בהמשך והופכים אותם למטילים המקובלים בעולם המסחר של אז.
הפקת הנחושת פסקה בשלב מסוים כנראה עקב העדר תנאים מתאימים ,אולי מחסור בעצים,במים,או מסיבות אחרות.
http://www.parktimna.co.il/
מרכז המבקרים של יוטבתה.
שמורת החי בר.
הטיילות והחופים של אילת.
שמורת האלמוגים.
מסלולי הליכה כמו הר שחמון,הר צפחות,עין נטפים ועוד ...ארוכים וקצרים.
ולסיום...יש חיים באילת והסביבה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה